מושגי יסוד יוגה

א-סטיה: אי צבירה של דברים חומרים, של ידע ורוחניות.
אבהיניוושה: היצמדות לחיים.
אהימסה: אי פגיעה בבני אדם, בבעלי חיים ובעצמנו.
אווידה: תפיסה שגויה, תפיסה של נשמה כלא נשמה, הנצחי כחולף, טוהר כלא טוהר, של אור כחושך וכן הלאה.
אום: המנטרה של היוגי.
אישוורה פראנדיהנה: התמסרות לאל.
אסאנה: תנוחה יציבה ונינוחה ומקום התרגול האישי שלנו.
אסמיטה: אנוכיות ותחושת אגו.
אפאנה: המרחב התחתון האחראי על סילוק הפסולת מהגוף.
אפריגרה: אי חמדנות.
אשטנגה יוגה: שמונת האיברים של היוגה.שמונה חלקים המהווים את סך מכולל היוגה. היוגה בת שמונה האיברים מובילה לידע המבחין וידע זה מביא לסיום הסבל.
ברהאמצ'אריה: הליכה לכיוון המוחלט.
ברכה אל השמש: או "סוריה נמסקר". סדרה של תנוחות המתורגלת ברצף.
גיל המעבר: הגיל שבו הווסת מפסיקה באופן הדרגתי אצל נשים.
דהיינה: מדיטציה. ביסוס הריכוז ברציפות וללא הפרעה, מקום בו החושים אינם פועלים עוד.
דהרנה: ריכוז פנימי או חיצוני. כאשר התודעה מכוונת בזרם אחד של מחשבה אל אובייקט נבחר, מבלי שתתפזר.
דוושה: סלידה והתרחקות, דחייה מכאב או צער.
דוקהה: סבל, כולל כל סוגי המועקות: צער, כאב, חוסר סיפוק, תסכול, ייאוש, אי נעימות, חוסר נוחות, מצבי רוח שליליים וכן הלאה.
הרפיה: או "סוואסנה". תנוחה ביוגה המלמדת אותנו להרפות את הגוף ואת התודעה. היא מתורגלת בתחילתו ובסופו של כל שיעור.
ווסת: ימי הדימום אצל האישה.
ויווקה: הבחנה מן ההיבט הפילוסופי.
ויווקי: אדם שיודע להבחין בין האמיתי ללא אמיתי, בין תעתוע לבין אמת, בין העיקר לתפל, בין היחסי למוחלט וכן הלאה.
טאפאס: להט התרגול, המאמץ בתרגול, הכוח, הסבלנות, ההתמדה והנחישות המושקעים בניסיון לפעול באופן חיובי- בגוף, בדיבור ובהכרה.
יאמה: אמות מידה לעבודה חיצונית.
יוגה: איחוד- בין האדם לסובב אותו, בין הגוף לנפש, בין התנועה לנשימה. בתרגול המשלב איחוד בין התנועה לנשימה ניתן להגיע לאיחוד בין הגוף לנפש.
יוגה נשית: שיטת תרגול המשלבת בין מסורת היוגה לאופן הפעולה של הגוף הנשי. יוגה נשית
יוגי: אדם המתרגל יוגה.
מאיה: אשליה.
מולה בנדה: איסוף של רצפת האגן. "בנדה" היא איסוף, הרמה או נעילה. "מולה" היא שורש, בסיס.
מחזוריות חודשית: מחזור הווסת המתרחש בכל חודש בגוף האישה.
ניאמה: אמות מידה לעבודה פנימית.
נשימה: תהליך קליטת האוויר וחילוף הגזים המתרחש בריאות. נשימה היא חיים.
סאוצ'ה: טהרה, ניקיון פנימי וחיצוני דרך ההתנהגות והדיבור, דרך החשיבה ותפילת הלב.
סאטיה: אמיתיות, דבקות באמת, לחיות באמת, באותנטיות מלאה במחשבה, דיבור ומעשה.
סאמסקרה: מושג הקארמה. לפי תורת הקארמה לכל פעולה יש שרשרת של תוצאות. הקארמה היא חוק טבע ואין להשתחרר ממנו- לכל פעולה יש תוצאה.
סוואדיהיה: לימוד עצמי מתוך שיחות וקריאה.
סוטרה: מילולית משמעה נים או חוט. הסוטרות יחדיו, שוזרות חוט של תורה כלשהי. משפט קצר ותמציתי. הסוטרות נועדו כעזר לזיכרון וללימוד בעל פה.
סוקהה: שמחה, אושר, נחמה, נעימות, אנרגטיות וחיוניות, קלות וקלילות, עליזות, שגשוג וכן הלאה.
סמאדהי: המודעות העצמית נעלמת כאשר מושא המדיטציה מלוכד עם המודט.
סנטושה: שביעות רצון מתוך הגדלת כוח האמונה, קבלה פנימית.
פורושה:  עולם הרוח האלוהות ביוגה. העקרון הרוחני, הנשמה.
פראנאימא: שליטה ב"פראנה", אנרגיית החיים.
פראנה: אנרגית החיים הכוללת של הגוף והנשימה.
פראקריטי: עולם החומר ביוגה. העיקרון החומרי, היקום הגלוי, הטבע.
פרטיאהארה: התכנסות, כינוס החושים, הפסקת זרימת הרשמים של אובייקטים חיצוניים המצויים בעולם, אל ההכרה.
פרינמה: ידיעת השינוי.
צ'אקרה: מרכז אנרגיה, קיימים שבעה מרכזים אנרגטים בגוף, הם עובדים יחדיו וכל מרכז מושפע ומשפיע על שאר המרכזים.
ראגה: השתוקקות והיצמדות.
רצפת אגן: אזור הפרינאום. רצפת האגן היא מוצא למספר פתחים חשובים: צינור השתן, הנרתיק (אצל האישה) ופי הטבעת.
שלוש הגונות: רגא'ס, טמאס, סאטווה. לפי התפיסה של היוגה: המציאות ("פראקריטי"), מורכבת משלוש איכויות. אלו הן איכויות בסיסיות ביותר שמרכיבות את כל המהויות החומריות והנפשיות.
     טמאס: אנרגיה של עייפות, כבדות, עכירות, התמדה, מחשבות שלילות, חוסר טוהר.
     רג'אס: אנרגיה של עשייה, פעלתנות, להיטות, דינאמיות, יצירתיות.
     סאטווה: אנרגיה של טוהר, צלילות, בהירות, איזון, מדיטציה, התבוננות פנימה ואינטואיציה.


| יוגה לנשים בהריון || יוגה נשית || תקופת הריון |
עמוד הבית אודות מערכת שיעורי יוגה סרטוני וידאו גלרייה המורות שלנו סדנאות יוגה נשית יוגה ויציבה וינייאסה יוגה יוגה לתמיכה בטיפולי הפוריות ליווי נשים בטיפולי הפוריות תרגילי יוגה לנשים בהריון יוגה לילדים פילאטיס אשטנגה יוגה יוגה נשית לגיל המעבר הילינג תנוחות יוגה מדיטציה מאמרים המלצות מושגי יסוד שאלות תשובות צור קשר